1. דף הבית
  2. מאמרים
  3. הקראה או אולי התראה

הקראה או אולי התראה

מאת: עו"ד אביחי חג'בי

במהלך השבוע האחרון ביקש ראש הממשלה נתניהו, באמצעות סניגוריו, לקיים את הדיון שאמור להתקיים ביום א' ללא התייצבותו.

סניגוריו בבקשתם הביאו טעמים, מן היקב ומן הגורן, תחילה, טענו כי בשל מצב החירום בו שוררת מגפת הקורונה ששככה אך לא חלפה, והמשיכו בהוצאות הכספיות אשר יגרמו לקופה הציבורית בשל התייצבותו של ראש הממשלה נתניהו לדיון. אלא שסניגוריו של ראש הממשלה נתניהו לא היו צריכים את הטעמים הללו על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה ויקיים את הדיון בהיעדרו של ראש הממשלה.

סעיף 128 (2) לחוק סדר הדין הפלילי קובע, באופן מפורש, את הקריטריונים בהם בית המשפט יוכל לקיים דיון שלא בפניו של נאשם; הסעיף קובע כי נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו, והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם.

כך גם פסיקת בית המשפט העליון שנתנה בשנת 1995 (ברקי – פטה – המפריס)  קבעה בעניינם של שלושה בעלי עסקים שבקשו מבית המשפט לקיים את הדיון בהעדרם מאחר שהתייצבות למשפט תפגע בפרנסתם באופן אנוש כי התייצבות נאשם לדיון היא קודם כל זכותו של נאשם במובחן מחובתו.   

עיננו הרואות כי ראש הממשלה נתניהו עומד, באופן חד משמעי, בשני הקריטריונים הראשונים שהחוק קובע וכן פסיקת בית המשפט העליון אף תומכת בבקשתו.

אלא שהקריטריון השלישי נותר לשיקול דעתו של בית המשפט שיחליט לפטור נאשם מהתייצבות רק במקרים בו הוא סבור כי לא ייגרם עיוות דין לנאשם.

עבדכם הנאמן מסתובב שנים רבות באולמות בתי המשפט, הדיון ביום א' בעניינו של ראש הממשלה נתניהו יהיה דיון קצר שיתקיים מספר דקות. הקראת כתב האישום לא תתקיים במהלכו במיוחד לאור העובדה כי סניגורי ראש הממשלה נתניהו הודיעו כי חומרי חקירה רבים לא הועברו לידם. במצב דברים שכזה בית המשפט יידחה את הדיון לשם קיום הקראת כתב אישום ותשובה לו עד לאחר שכל חומרי החקירה יועברו לידי סניגורי ראש הממשלה.

 סנריו זה שניתן לחזות אותו בסבירות גבוהה והעובדה כי מדובר בדיון "טכני" במובחן מדיון "מהותי" היה צריך להטות את הכף  ולשכנע את בית המשפט להיעתר לבקשת ראש הממשלה נתניהו ולפטור אותו מהתייצבות לדיון. קיום דיון שכזה, ללא התייצבות הנאשם לא יגרום לו עיוות דין.

ולסיום הערה קטנה באשר לתגובת הפרקליטות. כאמור פרקליטות המדינה מייצגת בעמדתה את האנטרס הציבורי. התנגדותה לבקשת ראש הממשלה אינה מגלמת בתוכה את האנטרס הציבורי אלא להיפך היא מתעלמת מהאנטרס הציבורי. הבזבוז הכספי הרב שבהתייצבות ראש הממשלה לדיון והשחתת זמן יקר  מיומנו של ראש הממשלה נתניהו פוגעת באופן אנוש באנטרס הציבורי. נראה כי השיקולים ששקלה פרקליטות המדינה טרם העברת תגובתה היו שיקולים אחרים.

ומעבר לכל, החלטת בית המשפט להורות לראש הממשלה נתניהו להתייצב לדיון ההקראה, הינה התראה מבית המשפט – איננו מתכוונים להתחשב בעיסוקיך הציבוריים ואנו רואים בקיום הדיון ובהתייצבותך חשיבות ממעלה ראשונה.

פורסם בעיתון מעריב – 24.5.2020

logo בניית אתרים