חשוד, נאשם, מורשע - מהם ההבדלים?

בשיח הציבורי נשמעות, לעיתים קרובות, אמירות שמערבבות בין המושגים. מאמר זה נועד להסביר ולהביא את ההבדלים בין השלושה: חשוד, נאשם, מורשע.

חשוד הוא אדם שנחקר בחשד לביצוע עבירה.

כל אדם אשר מתנהלת כנגדו חקירה לביצוע עבירה כלשהי הוא בסטאטוס של חשוד. יחד עם זאת יש לזכור כי חשוד מצוי בחזקת חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו בבית המשפט כי ביצע עבירה.

   

על מנת להימצא בסטאטוס של חשוד מספיק חשד סביר לביצוע עבירה. תיקי חקירה שנסגרים הן חזון נפרץ בישראל. מחקרים מצביעים על מעל ל- 65% מכלל תיקי החקירה שנסגרים, כחוסים תחת עילת היעדר ראיות מספיקות ועילת העדר עניין לציבור. לעומתם, דווח על "אחוז קטן מאוד" מתיקי החקירה הנסגרים ונמחקים בעילה של חוסר אשמה.

לעיתים חשוד יכול למצוא עצמו במסגרת מעצר לצרכי חקירה תקופה לא מבוטלת מאחורי סורג ובריח ובסופו של יום יוחלט לסגור את התיק בעניינו.


במידה והוחלט לסגור את התיק בעניינו של חשוד ישנן שלוש עילות בגינן ניתן לסגור תיק חקירה.

העילה הראשונה והנפוצה ביותר היא עילה של סגירה בהעדר ראיות מספיקות. היינו התביעה סברה כי לא נמצאו ראיות מספיקות על מנת להגיש נגד החשוד כתב אישום.


העילה השנייה הינה עילה של העדר עניין לציבור. היינו התביעה סברה כי נמצאו ראיות להעמדת החשוד לדין והגשת כתב אישום כנגדו ואולם היא סבורה כי העניין הציבורי במעשיו אינו ברף הגבוה.


העילה השלישית הינה העדר אשמה. היינו התביעה סבורה כי אין במעשיו של החשוד אבק של עבירה ולחילופין לא נמצא ראיות אפילו ברף הנמוך לביצוע עבירה.


יש לזכור כי ישנה נפקות ממשית לעילת סגירת התיק. בעוד שסגירת תיק בעילה של העדר ראיות מספיקות והעדר עניין לציבור מותירה "כתם" אשר מתנוסס במרשם המשטרתי של האדם, עילת סגירת תיק בהעדר אשמה תוצאתה מחיקת התיק, לחלוטין, מן המרשם המשטרתי.


נאשם הינו חשוד אשר הוגש כנגדו כתב אישום. והראיות המצויות בידי התביעה, לטענתה, ברף גבוה יותר, מן הראיות המצויות בעניינו של חשוד. אמנם אף נאשם מצוי בחזקת חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו בבית המשפט, יחד עם זאת בעניינו כבר הוגש כתב אישום.


כתב אישום הוא מסמך שמתאר את העובדות אשר אם יובאו ראיות שמוכיחות את קיומן, הרי שבית המשפט ייקבע כי הנאשם ביצע עבירה פלילית ומשכך ייענש.

ההחלטה על הגשת כתב אישום כנגד אדם מחייבת הידרשות לשני יסודות מצטברים: יסוד ראייתי,  ויסוד שעניינו שיקולי מדיניות. במילים אחרות, ראיות מספיקות ועניין ציבורי. עד כה לא נקבע מבחן יישומי המאפשר קביעה ברורה באשר לרף הראיות הנדרש כתנאי להעמדת אדם לדין. יחד עם זאת, ברבות השנים אומץ בפסיקה המבחן של "סיכוי סביר להרשעה".

משמע, התביעה בהגשת כתב האישום מצהירה כי קיימות ראיות בידה ברמה של סיכוי סביר כי במידה ויוצגו במהלך ניהול ההליך יורשע הנאשם בביצוע עבירה.


מורשע, לעומת חשוד ונאשם הוא אדם אשר בית המשפט קבע בעניינו כי הובאו בפניו ראיות ברמה של מעל לכל ספק סביר כי הוא ביצע עבירה בניגוד לחוק והוא איננו עוד יכול להנות מחזקת החפות.   


נחקרת בחשד לביצוע עבירה דע/י כי הינך זכאי/ת להגיש בקשה לסגירת תיק. הוגש כנגדך כתב אישום דע/י כי עליך לפנות לעו"ד אשר עוסק בתחום הפלילי על מנת שיעמוד על זכויותיך במהלך ניהול המשפט. הורשעת בעבירה דע/י כי הינך זכאי/ת להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. 


למידע נוסף ולקביעת פגישה פנו אל משרדנו על מנת לשוחח עם עו"ד אביחי חג'בי בנייד שמספרו 054-2200852 או בטלפון המשרד שמספרו 072-2345521.



לקריאה נוספת מעניינת בנושאים הבאים : 


הליך מעצר |בירור האשמה -מבט כללי| משפט פלילי - מבט כללי

logo בניית אתרים