השלכות הפסיקה

מאת: עו"ד אביחי חג'בי

בסיבוב הקודם בו דנו 11 שופטי בג"ץ בעתירות הקשורות בהסכם הקואליציוני דחו שופטי העליון, על פני הדברים, בפה אחד, את העתירה.

עם פרסום פסק הדין של בית המשפט העליון החלו כותרות המדיה הדיגיטאלית והעיתונות הכתובה, לתאר את תוצאת פסק הדין כאילו מדובר במשחק כדורגל בו נצחה קבוצה אחת את השנייה בתוצאה של 11:0 כמניין דעותיהם של השופטים כנגד העתירה.

אלא שלמקרא פסק הדין המלא באותה העת, ניתן היה ללמוד כבר אז, שמדובר בהחלטה שנתנה במערכה הראשונה, ויש שיתארו כי מדובר בשריקת סיום שנשרקה בדקה ה- 60 למשחק כדורגל ולא בסופו.

בית המשפט באותה העת קבע כי ניתן יהיה לדון בכל ראשי העתירה הקשורים בחקיקה אך ורק לאחר סיום הליכי החקיקה בכנסת.

והנה הגיעה השעה המיוחלת. החוקים נחקקו ועתה אנו מצויים לפתחו של בג"ץ, שוב.

עתה יצטרך בית המשפט העליון להחליט לגופו של עניין, בין היתר, האם יש מקום לפסול את החקיקה שמעגנת את מעמדו של חה"כ גנץ כראש ממשלה חילופי.

מצד אחד יש שיאמרו כי על בג"ץ להתערב בחקיקה ששנתה סדרי בראשית החל מקום המדינה, מנגד יש שיאמרו כי אין זה מתפקידו של בג"ץ להתערב בהסכמים הקואליציוניים המצויים בלב ליבה של המערכת הפוליטית.

יוזכר כי בשנת 1990 פסל בג"ץ הסכם קואליציוני שנחתם בין ראש הממשלה דאז יצחק שמיר לבין חה"כ דאז יצחק מודעי. ההסכם נפסל בטענה כי מדובר בהסכם הנוגד את תקנת הציבור.

אלא שבפני בית המשפט העליון, כעת, לא מדובר אך בפסילת חוקים שנחקקו במסגרת הסכמות.  שיקול נוסף אותו ישקול, גם אם לא ייתן לכך ביטוי בפסק הדין, הוא כי מדינת ישראל תצא לבחירות מועד ד' במידה ויקבל את העתירה, אפילו בחלקה.

במצב דברים שכזה אני סבור כי בית המשפט העליון יתקשה לקבל העתירה.

מילה לסיום על התנועה למען איכות השלטון, היא מבקשת לפסול את החיקוק שעיגן את מעמדו של חה"כ בני גנץ כראש ממשלה חילופי. כמות העתירות שהגישה לפתחו של בית המשפט העליון מדמה כאילו אנשי התנועה למען איכות השלטון סבורים כי בג"ץ יושב גם בשבתו כראש ממשלה חילופי אשר יכול להחליט בכל נושא ועניין. האם הם יתמכו בביטול תפקידו זה של בג"ץ? תשאלו אותם.

פורסם בעיתון מעריב – 17.6.2020.