בראשות שופט, סמכויות של גוף חוקר
מאת: עו"ד אביחי חג'בי
ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה שמוקמת מכח חוק ועדות חקירה משנת 1968.
החוק קובע כי וועדה שכזו תוקם בידי הממשלה כאשר הממשלה סבורה שקיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור.
משעה שהוחלט להקים ועדת חקירה על הממשלה אף להגדיר את העניין שיהיה נושא החקירה ועל נשיאת בית המשפט העליון יוטל התפקיד למנות את יו"ר הוועדה וחבריה.
יו"ר הועדה יהיה שופט על מנת לשוות נופך משפטי יוקרתי לוועדה. אמנם הוועדה איננה כפופה לסדרי דין ודיני ראיות ואולם סמכויותיה דומות לסמכויותיו של גוף חוקר.
כך למשל יכולה הוועדה, בין היתר, לכפות התייצבותו של אדם בפניה, לחייב עד להעיד ואף להוציא צו חיפוש לשם תפיסת מסמכים אשר הוועדה סבורה שיש בהם לקדם את נושא החקירה.
ככלל דיוניה של הוועדה יתקיימו בפומבי אלא אם שוכנעה, בין היתר, שהדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה, יחסי החוץ, ודרכי הפעולה החסויות של משטרת ישראל.
בגמר הדיונים תניח הוועדה את מסקנותיה בפני הממשלה ואף תוסיף המלצות במידה ותמצא לנכון. המחלוקת ההיסטורית באשר לוועדות החקירה הממלכתיות בין התומכים למתנגדים היא באשר למטרת הוועדה; האם מטרתה לברר עובדות כפי שהחוק קובע או שמא כלי ישים לחיסול פוליטי.
את מטרתה של הוועדה לבדיקת האסון במירון נדע אך עם פרסום תוצאותיה האם שמה את הדגש על בירור העובדות או על בירור האשמים.
פורסם בעיתון מעריב – 21.6.21.
