חנינה

סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, מעגן את סמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.

ההשלכות של מרשם פלילי הן משמעותיות ביותר, מעבר ליכולת לרכוש מקצועות מסוימים, "כתם פלילי" אף פוגע בדימוי העצמי של האדם.

במדינת ישראל, לצערנו הרב, ישנם יותר ממליון אזרחים בעלי רישום פלילי, מחציתם בעלי הרשעה אחת בלבד שלא הוטל בה עונש מאסר.

עם השנים פלילזציית היתר אשר דבקה במערכת המשפט מכתימה אלפי אזרחים בכתם פלילי כאשר קיימים כלים מידתיים יותר לטיפול.

על פי הנתונים מוגשות לערך 3000 בקשות חנינה בשנה כאשר יותר ממחצית החנינות ניתנות בפועל בדרך כלל מדי שנה.

מהותה של החנינה הינה בסמכות החסד. לרוב נשיא המדינה נעתר לבקשת חנינה כשהנסיבות  המובאות בפניו שונות מאלו שעמדו בפני בית המשפט, והמשמעויות של העונש הן משמעותיות וכבדות משקל ביחס לחייו של הנאשם.

סמכות החנינה באה לדיד ביטוי, בין היתר, במספר אופנים:

ראשית, ביטול רישום פלילי. בשפה המשפטית קיצור תקופת המחיקה של אדם שהורשע על ידי בית המשפט בעבירה פלילית.

שנית, בקשה להקלה/קיצור בעונש שהוטל על נאשם מאחורי סורג ובריח.

שלישית, המרת סוג העונש שהוטל על אדם.  

טרם מתן החלטה בבקשת חנינה, יש זכות לנפגע העבירה, להשמיע את קולו ולהביא עמדתו בפני נשיא המדינה, על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

קיימת מחלקת חנינות במשרד המשפטים ומחלקה משפטית בבית הנשיא, אשר מבצעות את העבודה המקצועית.

משעה שנפתחה בקשת חנינה, פונים נציגי המחלקות לגורמים הרלבנטיים על מנת לקבל את המסמכים הנוגעים לבקשת החנינה. כך למשל נעשית פנייה למערכת בתי המשפט על מנת לעיין בתיק בית משפט, מבוקשת חוות דעת מרשויות התביעה, חוות דעת משירות בתי הסוהר, חוות דעת משירות מבחן ומשירותי הרווחה וכו'.

הבקשה מגיעה לשר המשפטים אשר מעביר חוות דעתו לנשיא המדינה, שבסופו של יום בסמכותו בלבד להחליט האם להיעתר לבקשת החנינה אם לאו.

כלי משפטי זה חשוב לאין ערוך, אולם אין להיחפז להגיש בקשת חנינה, שכן ניתן להיעתר לבקשה כזו פעם אחת בכל חייו של אדם.

למידע נוסף ולקביעת פגישה פנו אל משרדנו על מנת לשוחח עם עו"ד אביחי חג'בי בנייד שמספרו 054-2200852 או בטלפון המשרד שמספרו 072-2345521.