שלילת/מתן ריישון נהיגה לרכב ציבורי
סעיף 4(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות הוראות המסדירות מתן רשיון רכב, חידושו, העברתו, צורתו, כללי החזקתו ותנאיו, לרבות תנאים בדבר הגבלת השימוש ברכב.
מכח הסמכה זו הותקנו תקנות 15ב' ו – 189 לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961. סעיף 15ב מציין את התנאים למתן רשיון.
משרד התחבורה רשאי שלא לאפשר קבלת מתן רשיון רכב ציבורי ולחילופין להתלות רשיון שכזה מהטעמים הבאים:
ראשון, יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין.
שני, לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי.
שלישי, הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה.
רביעי, המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה.
חמישי, רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה.
שישי, המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
שביעי, המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.
תכלית התקנה באה לאזן בין הרצון לשמור על שלום הציבור לבין זכותו של אדם במדינה דמוקרטית לחופש העיסוק.
על החלטה בעניין זה ניתן להגיש תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים.
מטרת העתירה המנהלית היא להעביר את החלטת משרד התחבורה תחת שבט הביקורת של בית המשפט ב'משקפיים' של שיקולים מן המשפט המנהלי.
לעיתים עם הגשת העתירה המנהלית מוצא משרד התחבורה לקבל את טענות העותר עוד טרם הדיון בעתירה עצמה באולם בית המשפט.
למידע נוסף ולקביעת פגישה פנו אל משרדנו על מנת לשוחח עם עו"ד אביחי חג'בי בנייד שמספרו 054-2200852 או בטלפון המשרד שמספרו 072-2345521.
